יש פה מועדונים, אלכוהול וליל כל הקדושים בלונדון. צריך להיות בני 18 ומעלה.
5 ימים בלונדון. מוקסי בפיקדילי סירקוס, חדר משותף, 14 מקומות. ואת ליל כל הקדושים אתם עושים בשבת בלילה, עם 15,000 איש בתחפושות.
✈️ הטיסה לא כלולה במחיר. אומרים את זה פה למעלה ולא באותיות הקטנות למטה, כי ככה זה צריך לעבוד.
🛡️ האחריות שלי: מבטלים עד 14.10 ומקבלים הכל חזרה, חוץ מ-5% דמי טיפול.
🕊️ ואם פורצת מלחמה או קורה פה משהו שלא בשליטתכם, מבטלים עד
26.10, יומיים לפני הטיסה, ומקבלים הכל. בלי אחוזים ובלי שאלות.
₪499 נועלים אחד מ-14 המקומות · ביט, אשראי, פייפאל, גם בתשלומים
רוצים לראות כמה הכל עולה? הכל מפורק פה למטה, בלי כוכביות ←
תכלס, זה כל ההבדל. ליל כל הקדושים באמצע השבוע זה לונדון שקמה למחרת בבוקר לעבודה, ומועדון שסוגר באחת. ליל כל הקדושים בשבת זה עיר שלמה שיוצאת מדעתה בלי שעון מעורר. הפעם הבאה שהתאריך הזה נופל על שבת היא 2037. לא בדקתי את זה בגוגל, חישבתי את זה בלוח שנה.
רביעי 28.10, חמישי 29.10, וראשון 1.11. שישי ושבת הם ממילא סוף השבוע שלכם. חמישה ימים בלונדון, כולל ליל כל הקדושים, בשלושה ימי חופש.
לא מגיעים ללונדון ומחפשים מה קורה. מגיעים ללונדון בדיוק בשבוע שבו העיר הזאת עושה את הדבר הכי גדול שהיא עושה כל השנה, ואנחנו כבר עם כרטיסים ביד.
אני לא מוכר לכם חבילה שחייבים לבלוע שלמה. יש בסיס שבלעדיו אין טיול, ויש דברים שאם בא לכם, מצוין, ואם לא, לא שילמתם עליהם. אני שם פה גם את מה שלא כלול, כי הדבר הכי מעצבן בטיול מאורגן זה לא המחיר. זה לגלות אחרי ששילמו שמשהו לא היה בפנים.
כי ככה זה יוצא לכם יותר זול, ואני מעדיף להסביר את זה מראש מאשר שתגלו בצ׳ק-אין. את החדר אתם משלמים ישירות למוקסי כשאתם מגיעים, לא דרכי. אם הכסף של החדר היה עובר דרכי, הייתי חייב להוסיף עליו מע״מ, ואתם הייתם משלמים בערך 400 שקל יותר על אותו חדר בדיוק. אז אנחנו פשוט לא עושים את זה.
משלמים לי. ₪499 עכשיו, ₪400 עד 28.9. זה מה שאי אפשר בלי.
משלמים ישירות למלון בצ׳ק-אין. לא דרכי.
Moxy London Piccadilly Circus, ברחוב Jermyn Street מספר 1. זה לא איזה מלון בפרברים שחוסכים עליו. זה פיקדילי סירקוס עצמו: יוצאים מהדלת ואתם בתמונה שלמעלה. סוהו במרחק 4 דקות ברגל, ו-Bar Moxy בלובי פתוח מסביב לשעון, וזה בדיוק המקום שאליו חוזרים ב-3 לפנות בוקר כשאף אחד עוד לא רוצה ללכת לישון.
לא מחליטים עכשיו. אחרי שתפסתם מקום, בקבוצה, כל אחד אומר מה הוא רוצה ומשלם רק על זה. לוקחים הכל? ₪800. לא לוקחים כלום? גם לגיטימי לגמרי.
אני קונה את הכרטיסים בקבוצה, אז המחירים האלה הם מה שזה עולה לי ועוד קצת על הטרחה. אף אחד לא ילחץ עליכם בקבוצה. מי שרוצה לישון עד 12 במקום לשחק פאדל, שיישן.
5 תחנות. 5 ימים. אתם עולים ברביעי ויורדים בראשון.
נוחתים, זורקים תיקים במוקסי, ויוצאים לסיבוב פאבים בסוהו. 4 דקות הליכה. עד חצות כבר לא תזכרו מי הכיר את מי בשדה התעופה.
הייגייט ביום, ג׳ק המרטש בווייטצ׳אפל כשחשוך, ואז חצים ב-Flight Club. קבוצות מול קבוצות, וזה בדיוק הרגע שבו נגמרות הנימוסים.
בבוקר פאדל בהייד פארק, גם אם לא החזקתם מחבט בחיים. זאת הדרך הכי טובה לצאת מהאמש. אחר כך קמדן לחפש תחפושות, ובלילה סירה על התמזה.
שקיעה בסקיי גארדן, מתלבשים, ואז elrow Horroween ב-Drumsheds. 15,000 איש, 3 רחבות, והפקה שנראית כמו חלום חום של מישהו. זאת התחנה שבשבילה קניתם כרטיס טיסה.
נחיתה רכה. בראנץ׳ עם אלכוהול חופשי, כולם עם משקפי שמש בפנים, וטיסה הביתה. יום שני בבוקר אתם בעבודה, ואף אחד שם לא יאמין לכם.
המסלול הסופי נסגר עם הקבוצה בוואטסאפ.
קשה להיזכר, מה? כי ככה זה עובד בגיל הזה. אתם רוצים לנסוע, ואז מתחילה העבודה האמיתית: לתאם. אחת בהיריון, אחד קנה דירה והחזר המשכנתא אכל לו את השנה, אחת לא יכולה לצאת באמצע השבוע, ואחד פשוט לא עונה בקבוצה. אחרי שבועיים של הודעות, הטיול מת מוות טבעי. בלי שאף אחד אמר לא.
תכלס, זאת אחת הסיבות הכי נפוצות שאנשים לא נוסעים. לא כסף. לא פחד. פשוט אף אחד לא פנוי באותם תאריכים. בסקר גדול על נשים שנוסעות לבד, 58% אמרו בדיוק את זה: אין עם מי.
"אני לא צריכה שמישהו יבוא איתי.
אני צריכה שיהיה לאן להגיע."
אז הטיול הזה בנוי הפוך. אתם לא מביאים חבורה. אתם מקבלים אחת. 14 אנשים שכולם עשו בדיוק את אותו הדבר: החליטו לבד, שילמו לבד, ועלו על מטוס לבד. אין פה אף אחד שהגיע כי גררו אותו. וזה משנה הכל, כי כשכולם באותה סירה, אף אחד לא זר יותר מדי זמן.
וארבעה שבועות לפני הטיסה נפתחת קבוצת וואטסאפ. עד שאתם נוחתים בהיתרו, כבר דיברתם עם האנשים האלה חודש. מי מביא מטען, מי מכיר מקום לתחפושות, מי טס באותה טיסה. אתם לא נוחתים לקבוצה של זרים. אתם נוחתים לקבוצה שכבר מכירה אתכם בשם.
ואני יודע מה אתם חושבים עכשיו. "זה כנראה לא בשבילי. אני לא הטיפוס שנוסע עם אנשים שהוא לא מכיר." תכלס, אם לא הרגשתם את הספק הזה, כנראה שבאמת לא הייתם מתאימים. הספק הזה זה לא סימן שאתם לא הטיפוס. זה סימן שאתם רציניים.
זה החלק שאף אחד לא כותב בדף של טיול, אז אני אכתוב. אתם לא קונים פה חמישה ימים בלונדון. לונדון תהיה שם גם בשנה הבאה. אתם קונים את מי שאתם כשאף אחד מהחיים הרגילים שלכם לא מסתכל.
ליל כל הקדושים זה הלילה היחיד בשנה שבו הרשות לא צריכה תירוץ. שמים תחפושת, ופתאום אף אחד לא יודע מי הייתם ביום שני. כולל אתם. זה נשמע כמו משחק. זה לא. זאת הסיבה שהלילה הזה קיים בכלל.
ביום שני בבוקר תחזרו לאותו משרד, לאותה שיחה ליד הקפה. רק שעכשיו יש לכם משהו שלא היה לכם לפני שבוע: ההוכחה שאתם עדיין עושים דברים. שהחיים לא נסגרו. שאתם עוד מסוגלים להגיד כן לבד.
וזה החלק שמפתיע את כולם. הקבוצה הזאת לא נגמרת בנחיתה. יש לכם עכשיו 13 אנשים שראו אתכם ב-4 לפנות בוקר בתחפושת, וזה סוג של היכרות שלוקח שנתיים להשיג בתל אביב.
אני אגיד לכם מה הסימן שזה עבד, כי הוא תמיד אותו סימן. זה לא התמונות. זה הרגע בטיסה חזרה שבו קצת עצוב לכם. אנשים שחוזרים מטיול טוב לא מספרים על המקומות שראו. הם מספרים שהם בכו קצת במטוס.
בואו נדבר על זה ישר, כי זה הדבר שבאמת עוצר אנשים, וכולם מעמידים פנים שלא. קראתי המון פורומים של אנשים שנסעו בטיולים כאלה, והפחד אף פעם הוא לא "זר". הפחד הוא "זר שנוחר, ואני אשרוף 3,199 שקל על ארבעה לילות בלי שינה." זה פחד הגיוני לגמרי. אז ככה זה עובד אצלנו.
חדר לשניים, תמיד עם מישהו מאותו מגדר. זה לא נתון לפרשנות ולא "נסתדר במקום". זה הבסיס שעליו כל המחיר בנוי.
לפני שאני מזווג חדרים אתם ממלאים שאלון קצר. באיזו שעה אתם הולכים לישון, אתם נוחרים, אתם צריכים חושך מוחלט, אתם קמים ראשונים או אחרונים. אני מזווג לפי זה, ידנית, לא לפי סדר ההרשמה.
קחו את החדר במוקסי לעצמכם. אתם משלמים את החדר המלא במקום חצי, בערך ₪4,600 במקום ₪2,300 , ואפשר להחליט על זה עד 28.9. בלי הסברים ובלי הרמת גבה. יש אנשים שפשוט צריכים דלת שנסגרת.
והכלל הקדוש: אם ההתאמה לא עובדת, אומרים לי, ואני מזיז. אף אחד לא נתקע חמישה לילות בחדר שהוא לא רוצה להיות בו. זאת לא טובה, זאת העבודה שלי.
זאת השאלה האמיתית, לא המסלול ולא המלון. אז הנה התשובה הכי כנה שיש לי.
זה לא מספר יפה לדף נחיתה, זה סינון אמיתי. אף אחד לא רוצה לגלות שהוא הכי מבוגר בחבורה בפער של עשור, או הכי צעיר. הטווח הזה סגור, ואם מישהו לא בתוכו אני אגיד לו את זה בוואטסאפ לפני שהוא משלם, לא אחרי.
זה לא במקרה, זה המבנה. חדר משותף וקבוצה של 14 זה בדיוק הפורמט שאנשים שמגיעים עם חבורה משלהם לא בוחרים. אז כולם פה באותו מצב בדיוק, וזה בדיוק מה שגורם לזה לעבוד. מי שבא לבד מפסיק להיות לבד בערך אחרי הפאב הראשון.
אין פה לוח זמנים בשעות. יש עוגנים, ובין העוגנים העיר פתוחה. מי שצריך לדעת ב-9 בבוקר מה קורה ב-4 אחר הצהריים יסבול. מי שאוהב להגיד "יאללה בואו נראה" יעוף על זה.
הקבוצה חברותית, לא חונקת. אפשר להיכנס פנימה כשיש לכם אנרגיה, ואפשר לקחת בוקר לעצמכם בלי שמישהו ישאל אתכם אם הכל בסדר. שתי האפשרויות לגיטימיות באותה מידה.
אני לא הולך להגיד לכם "אל תדאגו". מסיבה בת 15,000 איש בעיר זרה ב-3 לפנות בוקר זה מצב שדורש מבוגר אחראי, ואני המבוגר האחראי. אז ככה זה בנוי בפועל.
מהמועדון חוזרים בהסעה מסודרת שאני סוגר מראש, לא בחיפוש אובר בחוץ בקור. מי שרוצה לפרוש מוקדם, יש חזרה מוקדמת.
קבוצת וואטסאפ פעילה כל הטיול, מיקום חי בלילות היציאה, וספירת ראשים לפני שזזים ממקום למקום. זה נשמע כמו טיול שנתי. זה עובד.
כלל קבוצתי, לא הרצאה: לא משאירים משקה בלי השגחה ולא משאירים אחת מהחבורה לבד עם מישהו שהיא לא מכירה. פשוט ככה.
כולם באותו מלון, באזור מרכזי ומואר. הליכה הביתה זה אף פעם לא הרפתקה בפני עצמה.
רוב הטיולים המאורגנים נכשלים חברתית מאותן שלוש סיבות. בניתי את זה נגדן.
קבוצת וואטסאפ נפתחת 4 שבועות לפני. הקבוצה מתגבשת לפני שנגעתם במזוודה, לא ביום הראשון במבוכה.
מעל 20 אנשים נוצרות קליקות ומישהו תמיד נשאר בחוץ. ב-14 אי אפשר להתחבא, וגם אי אפשר להיעלם.
שלוש נקודות ביום שכולם בהן, והשאר חופשי. מספיק מבנה כדי לא ללכת לאיבוד, מספיק אוויר כדי שזה לא יהיה טיול שנתי.
אני לא מחזיק דגל ולא מקריא ויקיפדיה. התפקיד שלי הוא שאף אחד לא יעמוד בפינה, וזה תפקיד אמיתי.
שתי דקות. עוד לא שילמתם כלום ועוד לא התחייבתם לכלום.
אני, לא בוט. מדברים חמש דקות, אתם שואלים אותי כל מה שבא לכם, ואני אגיד לכם בכנות אם זה מתאים לכם או לא.
ביט, אשראי או פייפאל. מהרגע הזה המקום שלכם מתוך ה-14 שמור על השם שלכם.
וזהו, ₪899 שילמתם והבסיס סגור: המסיבה, ערב הפאבים, ארוחות הבוקר והתחבורה. את ₪2,300 של החדר תשלמו למוקסי כשתגיעו. עד התאריך הזה גם השאלון לחדרים נסגר.
שם גם בוחרים את הפעילויות הנוספות. כל אחד אומר מה בא לו ומשלם רק על זה, ואף אחד לא מסתכל למי מה. ומשם זה כבר לא טיול שקניתם. זאת חבורה שאתם בתוכה, שבוע לפני שהיא ממריאה.
נכון. אז בואו נפרק את זה, כי המספר הזה נשמע אחרת כשרואים ממה הוא מורכב. ₪2,300 מתוך ה-₪3,199 זה החדר, ואותו הייתם משלמים בכל מקרה, בכל מלון, בכל טיול בעולם. נשארו ₪899 שהולכים אליי, ובתוכם כבר יש את הכרטיס ל-elrow, שלבד עולה בסביבות ₪290. כלומר על כל השאר, כולל ארוחות בוקר, תחבורה, ערב הפאבים ואותי כל הדרך, אני לוקח בערך ₪600. לחמישה ימים. ולשם השוואה, ישראלי ממוצע מוציא בביקור בבריטניה בערך ₪4,800 בלי שאף אחד דואג לו לכלום. והחדר המשותף הוא בדיוק הסיבה שזה ₪2,300 ולא ₪4,600. לתפוס מקום ←
אף אחד לא מכיר. זה לא באג, זאת כל הנקודה. כולם מגיעים בדיוק באותו מצב, ולכן אין פה חבורה קיימת שצריך להשתלב בה. וקבוצת הוואטסאפ נפתחת חודש מראש בדיוק כדי שהיום הראשון לא יהיה יום של זרים. לתפוס מקום ←
תבדקו שוב, כי המספר פה מפתיע. שישי ושבת הם ממילא שלכם. רביעי, חמישי וראשון זה שלושה ימי חופש בסך הכל על חמישה ימים בלונדון. זה פחות ממה שאנשים מוציאים על סופ"ש באילת. לתפוס מקום ←
גם אני לא, ובגלל זה זה לא אחד. אין אוטובוס, אין דגל, אין מדריך שמסביר לכם על ארכיטקטורה ויקטוריאנית ב-9 בבוקר. יש עוגנים, ובין העוגנים אתם עושים מה שבא לכם. מי שרוצה לישון עד 11 ישן עד 11. לתפוס מקום ←
שאלה הכי הגיונית שיש, במיוחד פה. אז שתי תשובות. אחת: פשוט התחרטתם. מבטלים עד 14.10, שבועיים לפני, ומקבלים הכל חזרה חוץ מ-5% דמי טיפול. על הבסיס זה בערך 45 שקל. שתיים, וזאת השאלה האמיתית: מה אם פורצת מלחמה. אז אתם מבטלים עד 26.10, יומיים לפני הטיסה, ומקבלים את הכל. בלי אחוזים, בלי דיונים, בלי שאני אבקש מכם אישור מכל גורם. אני לא מכיר עוד מישהו שמוכר טיול ונותן לכם את זה, ואני נותן כי אני יודע בדיוק למה אתם מהססים ללחוץ. לתפוס מקום ←
לא נעשה את מוזיאון השעווה ולא את הגלגל. יש לזה סיורים אחרים, והם טובים. זה לא זה.
מי שצריך לדעת בבוקר מה קורה בערב, יסבול פה. זה טיול שהולך עם הזרם, וזה לא לכולם.
הלילות פה ארוכים. אם מבחינתכם 23:00 זה מאוחר, תשלמו הרבה כסף על משהו שלא תיהנו ממנו.
אפשר לעשות לונדון בפחות. באמת אפשר. פשוט תעשו את זה לבד, וזה בסדר גמור.
אני לא סוכנות נסיעות ואין לי משרד. מה שאני כן עושה כבר כמה שנים זה להכניס אנשים שלא מכירים אחד את השני לאותו חדר, ולדאוג שעד סוף הערב הם כן. מסיבות בית, קהילות, ערבים שהתחילו בזרים מוחלטים ונגמרו בקבוצת וואטסאפ שעדיין חיה שנתיים אחרי.
התמונה הזאת צולמה בבר, וזה בערך המקום הכי אותנטי שיש לי. אני עושה את הטיול הזה כי בא לי לעשות אותו, ואני לוקח 14 אנשים כי מעל זה אני כבר לא מכיר את כולם בשם, ואז זה נהיה טיול מאורגן. זה בדיוק מה שאני מנסה לא לעשות.
תכלס: אתם יכולים לכתוב לי בוואטסאפ עכשיו, לפני שאתם משלמים שקל. תשאלו אותי מה שבא לכם, כולל את השאלות שלא נעים לשאול. אני עונה בעצמי.
זאת ההשוואה שאתם עושים בראש בכל מקרה, אז בואו נעשה אותה ביחד ובכנות.
זה מה שישראלי ממוצע מוציא בביקור בבריטניה. מלון לבד במחיר מלא, בלי כרטיסים לשום דבר, ועם ערב שבו אתם מחליטים אם בא לכם לצאת לבד למועדון בעיר זרה. בדרך כלל לא בא.
40 איש באוטובוס, מדריך עם דגל, ותוספת של יחיד בחדר שמוסיפה עוד כמה מאות. תראו את לונדון. לא תכירו אף אחד.
מוקסי בפיקדילי סירקוס, כרטיס ל-elrow בליל כל הקדושים, ערב פאבים בסוהו, סקיי גארדן, ארוחות בוקר, תחבורה, ו-13 אנשים שיודעים איך קוראים לכם. פאדל, חצים, הייגייט, ג׳ק המרטש, סירה ובראנץ׳ אם בא לכם, ורק אם בא לכם. החדר המשותף הוא הסיבה שזה יוצא פחות, לא יותר.
תכלס: אותו כסף בערך שהייתם מוציאים ממילא, ואתם חוזרים עם חבורה במקום עם אלבום תמונות.
לא שמתי את המחיר למעלה כי אני רוצה שקודם תבינו מה אתם קונים. עכשיו כשאתם יודעים, הנה הכל, מפורק לשקל האחרון. המקדמה של ₪499 היא תשלום אחד קטן, והיתרה אפשר לפרוס.
💳 תשלום מאובטח · מבטלים עד 14.10 ומקבלים הכל חוץ מ-5% · מלחמה? מבטלים עד 26.10 ומקבלים הכל
החדר משולם ישירות למוקסי כדי לחסוך לכם את המע״מ. חדר לעצמכם: בערך ₪4,600 במקום ₪2,300.
אם הגעתם עד פה, אתם כבר יודעים אם זה בשבילכם. אני יודע גם שאתם מהססים, וזה בסדר גמור, כי כל מי שנרשם היסס. תשאירו שם וטלפון, אני אחזור אליכם בוואטסאפ, ונדבר לפני שאתם משלמים שקל.
₪3,199 והמסיבה בפנים · ₪899 אליי (₪499 עכשיו, ₪400 עד 28.9) · ₪2,300 למלון בצ׳ק-אין · פעילויות נוספות לבחירה בקבוצה · הטיסה לא כלולה
זה יקרה בכל מקרה. השאלה היחידה היא אם אתם שם או שאתם רואים את זה באינסטגרם ביום ראשון.
14 מקומות. ₪499 נועלים אחד.
שם וטלפון, ואני חוזר אליכם בוואטסאפ. עוד לא משלמים כלום.